אז בשעה טובה הקבוצות סיימו לחמם מנועים, ניסו, תרגלו והגיעו לדבר האמיתי, המקום של הגברים, קרב במשקל כבד בין שני גלדיאטורים אשר יעלו זכר לימים עברו בהם אלן אייברסון ו-וינס קרטר גררו אותנו לסדרה בת 7 משחקים לפנתיאון באותו מעמד.

ברוכים הבאים למרחץ הדמים #1, סדרת חצי גמר המזרח, פלייאוף 2019.

פילדלפיה

חמישייה: בן סימונס, ג'י ג'י רדיק, ג'ימי באטלר, טוביאס האריס, ג'ואל אמביד

פילי דילגה ב-5 משחקים על הנטס הקשוחים בסיבוב הראשון שניסו להפריע, לצבות, לנשוך, לעורר פרובוקציות והצליחו להציק אבל עודף הכישרון המוחלט עשה את העבודה עבורם. עם זאת, פילי לא הצליחה להרשים אותנו ואף עצבנה אותי באופן אישי עם כדורסל רפה הבנה שהכניס אותה לבורות.

היא מגיעה לסדרה במצב לא אופטימלי משום שהכוכב הגדול, אמביד, לא נראה כשיר ב-100% וסוחב משחק כן ומשחק לא. עם זאת הכישרון הרב בקבוצה אמור למצוא פתרונות גם לתרחיש זה. הבעיה הכי גדולה אצל פילי היא שהמשחק שלה הרבה פעמים נראה תקוע ומזכיר לעתים יותר מידי קרובות את האחות התאומה מהמערב, OKC. כמו OKC גם היא סובלת לעתים קרובות מחוסר ריווח ובעיות מחוץ לקשת. סימונס, אמביד, האריס, באטלר איש מהם לא חי על קשת ה-3 וזה לא אזור המחיה שלהם (בניגוד לשחקנים כמו קרי, קליי, דוראנט, הארדן, לילארד), דבר אשר גורם לפקק של נתיבי איילון בתוך הצבע.

מאמן הקבוצה ברט בראון לא מצליח למצוא פתרון איכותי למרות מספר ניסיונות אשר אחד מהם כלל את פיצול החמישייה ל-2 הרכבים במהלך דקות לא מעטות: הרכב עם סימונס ואמביד והרכב עם באטלר והאריס על מנת שכולם יבואו לידי ביטוי.

יש לא מעט חוליים במשחק של הסיקסרס כאשר הבולט מכולם הוא שאמביד מקבל את הכדור על קשת ה-3 ומחליט להתנהל משם. אמביד סיים את העונה הסדירה עם 30% מחוץ לקשת (4.1 זריקות למשחק) ו-12.5% (2.7 זריקות למשחק) בסדרה מול הנטס בסיבוב הראשון, כלומר הוא לא איום מבחוץ וכדאי ליריבה להמר עליו. מצב זה יוצר שבעת קבלת הכדור על קשת ה-3 היריבה תתן לו לזרוק והמגן ישמור ממנו מרחק ויחכה לו באזור קו העונשין מה שיגרום לאמביד לקחת שלשה או לעשות הטעייה לא אפקטיבית שלא מטעה אף אחד (ראינו מול הנטס כמה זה היה מגוחך) ואז להוריד כדור לרצפה ולכדרר לאזור קו העונשין בו הוא יתקל בידיים ארוכות ואתלטיות של הראפטורס שקצת יותר ארוכות מידי הנטס, לאחר מכן הוא יצטרך לבצע קרב מגע גופני עם מארק גאסול שאינו דקיק כמו גארט אלן ושחקני הנטס וגם אם יצליח יתקל בעזרה אגרסיבית ואתלטית של סיאקם/קאווי/גרין שאינם קוטלי קנים בהגנה. הדבר הזה יעייף אותו, יגרום לו לבזבז אנרגיה, לאבד כדורים ולכן בראון צריך להבין שאמביד צריך להיות נעול בתוך הצבע, להיות מוכן לדחיפות ומאבקים פיזיים ליד הטבעת ששם הוא בלתי עציר ויכול לגרום לנזק עצום לקנדים תוך הכנסתם לבעיית עבירות. כל דקת אנרגיה חשובה לאמביד וצריך למקסם את המנוחה שלו גם על המגרש.

על מנת לאפשר לאמביד לחיות בצבע יש לפתוח את הפקק וכאן הגענו לחולי השני: בן סימונס. סימונס בהתקפה יודע לשים רק לייאפ בחיתוך לסל אולם הרכות המלטפת שחווה מול הנטס לא תחזור מול שחקני ההגנה הנפלאים של הראפס, יהיו מעט מאד חורים, סביר להניח שהוא יתקל בהגנה מאד דומה להגנה של הסלטיקס בפלייאוף הקודם (ולהאקינג ביתרון של הסיקסרס) והוא החוליה החלשה בסדרה הזאת. איכויותיו סביר להניח לא יבואו לידי ביטוי בהתקפה ואסור לבראון ללכת איתו בכל מחיר כמו בפלייאוף שעבר מול הסלטיקס ואם יש פתרון שעובד טוב יותר לזרום איתו. הסיכוי שזה יקרה? לא גבוה אם תשאלו אותי.

בהגנה סימונס חייב לעלות את הרמה שלו ולהקשות על קאווי ככל שניתן, הוא נעדר עד כה רצון הגנתי במהלך העונה והגיע הזמן שמישהו יעיר לו על כך וידאג לזה שהוא לא יהרוס גם בהגנה. הרבה תלוי בו בהגנה כי שם הוא די שובר שיוויון משום שאמביד ובאטלר הם מגני עילית ורדיק והאריס הם קונוסי עילית אז הוא יצטרך להטות את הכף לטובת הגנה חזקה.

רדיק ינסה להתגבר על השומרים הנמרצים של הקנדים במנוסתו מהם ובעל חשיבות מכרעת מחוץ לקשת משום שהינו בין היחידים שמסוגל לרווח את המשחק. הוא סיים את הסדרה מול הנטס ב-40.7% מחוץ לקשת (6.8 ניסיונות) אולם אם הראפס יצליחו לנטרל אותו אסור להתעקש עליו כי בהגנה מדובר בקונוס המהווה יתרון עצום ליריב. אם הוא יתעלה עוד אין ספק שפילי תרוויח בגדול.

הגענו לאקס פקטורים: באטלר והאריס. טוביאס האריס משולב רע מאד בפילי, הוא מקבל לרוב כדורים בסוף שעון לזריקת התאבדות או מהלכי ISO שהצבע פקוק. האריס קלעי נפלא הן מחצי מרחק והן מחוץ לקשת וזה חייב להיות מהלך מהותי בספר של בראון. הקבוצה צריכה לעבוד ולפנות אותו לזריקות האלו כחלק מתוכנית המשחק ולא שההתקפה רק "נתקעת". אחד הנשקים ללכת על המהלך הזה הוא פיק אנד רול עם אמביד או באטלר (מתי שכ"א על המגרש). עד כמה פילי לא מפנים את האריס לקאץ' אן שוט עם חוסם? ב-55 משחקים העונה בקליפרס עמד על 43.4%!! מחוץ לקשת (4.7 זריקות למשחק) ואילו ב-27 משחקים בפילי הוא על 32.6% בלבד מחוץ לקשת (5 זריקות למשחק). מול הנטס הוא סיים עם 50% מחוץ לקשת אבל מול הראפס יצטרכו לעבוד קשה על מנת לפנות אותו לזריקות האלו. אם האריס לא מקבל את הזריקות האלו היתרון הענק שלשמו הובא מתבטל כי בהגנה הוא לא שוס גדול ואני עוד עדין. יותר מזה פילי סיימה במקום ה-29 בליגה בתדירות הפיק אנד רול בהתקפה (11% מהתקפות הקבוצה) אך במקום הראשון בליגה באחוזי הצלחה של המהלך לעומת הקליפרס שסיימה את העונה במקום הראשון בתדירות הפיק אנד רול.

הנה האריס מספר:

מי שלא משולב עוד זה באטלר, כל זריקותיו כמעט הם בלית ברירה בסופי שעון או שהכדור מגיע במקרה שהתקפה נתקעת. הוא מקבל מעט מאד ISO שזה המהלך האהוב עליו מהפינות ולא מקבל כדורים עם תרגילים עבורו על קשת ה-3. גם באטלר ירד באחוזים מטווח זה בפילי לעומת מיניסוטה: כ-37% במיני לעומת כ-33% בפילי ו-22.2% בסדרה מול הנטס.

אלו לא מקרים של ירידה בכושר קליעה אלא חוסר אימון ותרגילים בסיסים לשחקנים ברמתם, במקום שיקלו עליהם את העבודה ויובילו אותם לזריקות נוחות בפחות מאמץ גורמים להם להתאמץ יותר עבור הזריקות ועבור זריקות יותר קשות. המשחק של האריס ובאטלר לא זורם חלק בגלל לקות של המאמן. יש לשנות שיטת משחק ולא לתת לאמביד ישר את הכדור ולשרוף 5-6 שניות מההתקפה עד שיחליט מה לעשות או לסימונס עם המהלך שהוא רץ עד העונשין ומחזיר כדור אחורה, זה צפוי מידי וידעו איך להגן מול זה ובפלייאוף אנו צריכים את ההפתעות גם שינצחו משחקים.

ספסל: טי ג'י מקונל, ג'ונתן סימונס, ג'יימס אניס, מייק סקוט, גרג מונרו, בובאן מריאנוביץ', פורקאן קורקמאז', ג'ונה בולדן

על הנייר יש ספסל מאד איכותי, אין תלונות. בפועל רק מייק סקוט קצת לאחרונה מראה יכולת המזכירה את מה שנתן בקליפרס. סקוט הוא נשק חשוב הן בהגנה (בינוני+) ובעיקר בהתקפה. רוב השלשות שלו לבד ויהיו כאלו גם בסדרה הזאת, הוא למעשה בתפקיד המרקוס מוריס של בוסטון. במידה וירצו שהגנת האוויר של רדיק לא תהיה הוא גם יכול להשתלב בחמישייה לצד יתר הביג 4.

יתר השחקנים טרם השתלבו, מקונל נעלם בסדרה מול הנטס כי לא באמת היו צריכים אותו אבל מול טורונטו אני מאמין שיהיה לו חלק די גדול אחרי שיעלימו את סימונס. הוא משתלב נהדר וקולע נפלא מחצי מרחק, הבעיה שהוא לא קיים בהגנה והראפס אם הם חכמים ישחקו עליו ועל רדיק בכל שנייה שהם על המגרש. פילי יצטרכו למצוא פתרונות להעלים אותו.

ג'ונתן סימונס לא קיים עד כה ויש משהו במה שאחד מאוהדי פילי באתר אמר שהוא לא שיחק שנתיים רציני במג'יק אבל גם עם זאת מאמן צריך לדאוג להוציא פוטנציאל ממנו. הוא לא מבוגר, אתלט ויכול לתת הרבה בהגנה ובהתקפה ממה שהוא נותן עד כה, נגד הראפס פילי יצטרכו את העומק מול המחליפים שלהם וסימונס יצטרך להתעלות. מאמן טוב היה מוציא ממנו תרומה כלשהי.

ג'יימס אניס ייתן את מה שנתן ביוסטון, יעשה בעיקר הגנה ויקווה לקלוע שלשות פה ושם שהוא לבד כי הוא הולך להיות הרבה לבד.

עמדת הסנטר חלשה מאד אצל פילי הן עם מונרו שלא קיים בהגנה ולא יודע עד כמה יעשה משהו מול הגנת הראפס והן עם מריאנוביץ' שצפוי להיות מיסמאצ' מהלך בסדרה הזו, הראפס יחגגו עליו ואני מקווה שיראה כמה שפחות דקות.

ג'ונה בולדן וקורקמאז הם סוג השחקנים שאסור להם לראות דקת פרקט כי כל רגע שלהם שווה נקודות ליריבה ואני מאד מקווה שבראון למד לקח מ-3 הדק' שבולדן שיחק מול הנטס.

בעיה נוספת קריטית בהגנה הוא שפילי מתקשה מאד להגן מול פיק אנד רול וקבוצות חוגגות מולה עם המהלך הזה, שחקנים מגיעים בקלות לצבע ומול אמביד, דבר שעלול לסבך אותו בעבירות בסדרה, יש הרבה חוסר תקשורת בין השחקנים ולמרות שטורונטו היא לא קבוצת פיק אנד רול (מקום 23 בעונה הסדירה בתדירות פיק אנד רול ומקום 14 באחוזי הצלחה של המהלך) היא עדיין יכולה להשיג נקודות קלות ולגרום לנזק. כמו כן היא תצטרך להימנע מאיבודי כדור ביער הידיים הקנדיות.

היתרון הגדול של פילי בסדרה הזאת הוא שבכל רגע נתון הם יכולים להיות על המגרש עם 2 מבאטלר, האריס ואמביד לצד המחליפים וזו פריבילגיה שקיימת רק ל-GSW עם 2 אולסטארים בכל רגע על הפרקט.

החיסרון הגדול הוא ברט בראון שיצטרך לעשות דברים חדשים בסדרה הזאת. אם הוא חושב שהוא ימשיך באותה הדרך וזה יסתדר הוא יקבל מהר מאד את מכתב הפיטורין ויסיים את דרכו בליגה לשנים הקרובות. הוא יצטרך תרגילים חדשים ולצאת מהקיבעון. פילי צריכה לרוץ הרבה מול הראפס, לעשות יותר פיק אנד רול, לשחק הרבה יותר על האריס שהוא יתרון גדול של פילי לסדרה הזאת ואמור לעשות את ההבדל.

האקס פקטור הגדול הוא הכשירות של אמביד, בלי כשירות שלו סיכויי הסיקסרס צונחים משמעותית אבל אם הוא כשיר הוא אמור לעשות שמות בראפס.

טורונטו

חמישייה: קייל לאורי, דני גרין, קאווי לאונרד, פסקאל סיאקם, מארק גאסול

כמו פילי, היא דילגה ב-5 משחקים קלילים יותר על המג'יק. מודה שהמקסימום שראיתי בסדרה שלהם מול המג'יק זה תקצירים ביוטיוב של כמה משחקים כי לא היה מדובר בסדרה "פוקחת עיניים" במיוחד אבל אנו יודעים במה מדובר מהעונה הסדירה.

קודם כל מבחינת פוטנציאל אולי מדובר בקבוצת ההגנה הטובה בליגה. 3 שומרים אתלטים, ארוכים ומשחקני ההגנה הטובים בליגה, קאווי, סיאקם וגרין וכולם טובים באחד על אחד בהגנה ולא דורשים חיפוי. לצידם יש את מארק גאסול שומר חכם ולא רע בפני עצמו שינסה להצר את צעדיו של אמביד (לא מאמין שבהצלחה). היתרון הגדול של הראפס בהתקפה הוא שגם גאסול/איבאקה וגם סיאקם יכולים למשוך את אמביד מחוץ לצבע (מה שלא היה קיים אצל הנטס) ולפתוח את הנתיבים לסל ליתר השחקנים או להעניש בהתאם.

כמובן שהכוכב הגדול ואחד ממלכי ה-ISO של הליגה הוא קאווי. קאווי הציג העונה 26.6 נק' (49.6% מהשדה ו-54.6% אפקטיבי עם 37.1% מחוץ לקשת) ועלה ל-28 נק' בסדרה מול המג'יק (53.2% מהשדה, 58.9% אפקטיבי עם 42.9% מחוץ לקשת). קאווי העונה הציג ממוצע של 30.3 נק' (44.7% אפקטיבי), 7.6 ריב', 2.6 אס', 4 חט' מול פילי ומאזן 0-3 במשחקים בהם שיחק (האריס עוד לא היה בפילי ובאטלר שיחק 2 משחקים מתוכם). פילי יצטרכו לחשוב היטב כיצד לסגור את קאווי במיוחד שבסופי משחקים צמודים הוא הופך לצפוי מאד והולך למהלכי ISO. אם הוא חם ובאטלר לא מצליח מולו הייתי מביא דאבל טים מהשחקן של לאורי כמובן. קאווי השנה גם שומר פחות טוב משנות השיא בספרס וכדאי גם לתקוף אותו בהגנה כדי להתיש אותו. נרס ינסה לבודד אותו כמה שיותר למהלכי אחד על אחד שהם נשק קטלני עבורם.

סיאקם הוא כוכב עולה והוא מגיע לסדרה האמיתית הראשונה בקריירה כשחקן מפתח. למעשה מתחיל לבסס את מעמדו כמס' 2 שלהם. הוא חווה נסיגה מחוץ לקשת מול המג'יק כאשר ירד ל-29.4% מחוץ לקשת מ-36.9% בעונה הסדירה אבל העלה את ממוצעיו ל-22.3 נק' בסדרה. הרבה יהיה תלוי בו, אני מהמר שפילי אם תצטרך תהמר עליו והילד בן ה-24 יצטרך להראות האם הוא עשוי מהחומרים הנכונים. בהגנה הוא שחקן ההגנה הטוב ביותר של טורונטו, מחפה מצויין ושומר נפלא באחד על אחד, כנראה שעליו תוטל המשימה להצר את צעדיו של האריס.

דני גרין הוא אקס פקטור לא צפוי, אם הוא תוקע את השלשות שלו הראפס הופכים לקבוצה מאד מסוכנת וחזקה. נגד המג'יק לא היה צריך אותו אבל בסדרה הנוכחית תפקידו יהיה מהותי מאד, אני מניח שהוא יהיה העוזר בהגנה על אמביד כאשר ישמור על סימונס (שבאטלר לא על המגרש).

קייל לאורי הוא החוליה החלשה, הרקורד שלו בפלייאוף לא משהו בכלל ואם הוא מחפש גאולה אז בפילי יקוו שזה לא יגיע נגדם. אני מאמין שהוא יתקשה מאד בסדרה הזאת ודי יעלם הן הגנתית והן התקפית.

התקפת טורונטו היא מאד דינמית והולכת על חולשת היריב, למשל המג'יק ניסו להחביא את פורנייר ואוגוסטין בהגנה על גרין אז הראפס הלכו על מהלכים לגרין והריצו לו סקרינים ותרגילים לזריקות. אני מאמין שכך הם ינהגו ברדיק ומקונל שהם במגרש.

הנה תרגיל שטורונטו אוהבת לעשות עם גאסול:

טורונטו צריכה לראות קלטות של בוסטון בשנה שעברה ולנסות ליישם את מה שעשו לסימונס ואמביד (אם כי באטלר והאריס לא היו להעניש שם). היא תצטרך לצופף מאד את הצבע ולהמר על סימונס ואמביד מחוץ לקשת (הימור משתלם). אם במקרה באטלר והאריס יהיו בכושר קליעה מצבה לא יהיה טוב ואם לא היא תרוויח בענק ותפגע בלחם והחמאה של יריבתה, משחק הפנים ותאלץ אותה לשחק בסגנון מוכר פחות.

ספסל: פרד ון וליט, ג'רמי לין, נורמן פאוול, או ג'י אנונובי (פצוע כנראה לכל הסדרה), סרג' איבאקה, פטריק מקאו, ג'ודי מיקס

הספסל של הראפס לא נופל על הנייר מיריבתה. ון וליט הוא רכז מחליף נהדר, קשוח, אגרסיבי ויודע לתת נקודות, יהיה לו חלק חשוב מאד בהרכב המחליפים מול מחליפי היריבה ואף אולי במקום לאורי בתור המחליף הבכיר בסגל. נורמן פאוול הוא המחליף השלישי הבכיר של הקבוצה וקיבל 19.3 דק' משחק בסדרה מול המג'יק כאשר עיקר תפקידו הוא בהגנה.

אני לא פוסל שמול פילי דווקא איבאקה ישחק בחמישייה במקום גאסול ככל שהסדרה תתקדם במיוחד אם הוא יקבור את סלי חצי המרחק שלו היטב, יהיה לו חלק קריטי ולדעתי הוא צפוי לקבל המון דקות הן במאצ'אפ מול אמביד והן מול הספסל של פילי.

אנונובי שהוא חלק חשוב בפאזל של הראפס כנראה יחמיץ את כל הסדרה ואם יהיה כשיר בכלל זה יהיה לקראת גמר המזרח אם וכאשר.

יתר המחליפים יקוו לא לעשות יותר מידי נזק לקבוצתם וסביר להניח שלא יראו דקות משמעותיות.

תחזית

הקבוצות נפגשו 4 פעמים העונה בשלב מאד מוקדם כאשר הראפס ניצחו 1-3. האריס לא היה בזמנו בקבוצה, באטלר שיחק רק ב-2 משחקים וקאווי לא שיחק בניצחון של פילי. לעונה הסדירה אין יותר מידי חשיבות וכמו שאתם יודעים לפלייאוף חוקים משלו. אווירה אחרת, תחרות אחרת, שחקנים אחרים.

את אייברסון וקרטר מחליפים היום אמביד וקאווי, הרבה מאד תלוי בכשירות של אמביד ואני הולך על סדרה מאד חזקה, פיזית עם משחקים מאד צמודים כאשר התחזית שלי לא שונה ממה שהייתה שנה שעברה עבור הדינוזאורים:

בסרטון: אמביד מול קאווי, סיאקם וגרין

פילי תנצח ב-6 משחקים ותמשיך לסדרה מול הבאקס.